הטבעה גנטית
אחוז קטן מהגנים עובר הטבעה גנומית בעת יצירת תאי המין בשני הזוויגים. בתהליך זה חלק מהגנים מושתק בכרומוזומים שבתאי הזרע ואז האללים שלהם בכרומוזום ההומולוגי בתאי הביצית יהיו פעילים וההיפך. לאחר ההפריה יהיו בעובר שני מופעי גנים, אחד פעיל ואחד מושתק, בהתאם למוצאם. תופעת ההטבעה הגנומית סותרת את חוקי התורשה המנדלית לפיה כל הורה תורם אלל אחד של הגן והתוצאה תלויה בשאלה אם התכונה היא דומיננטית/רצסיבית (תכונה אחת שלטת) או שהתוצר הוא פנוטיפ ביניים.
בגן שעובר הטבעה גנטית, גם אם האלל המושתק מקודד במקור תכונה דומיננטית, היא לא תבוא לידי ביטוי, מכיוון שרק האלל הרצסיבי יהיה פעיל. כך גם בגן מוטבע שנושא מוטציה שגורמת למחלה, אם האלל נושא המוטציה מושתק – הצאצא יהיה בריא, ללא קשר לדומיננטיות, ואם האלל הבריא יושתק המחלה תבוא לידי ביטוי, גם אם היא לא באה לידי ביטוי כשהאלל הבריא פעיל רצסיבית.
כל חריגה מהמצב הנורמלי בו רק אחד משני האללים של הגן פעיל בהתאם להטבעה הגנומית – מצב אנורמלי בו שני האללים באותו גן פעילים או אף לא אחד מהם אינו פעיל כתוצאה מטעויות בתהליכי ההטבעה הגנומית, או כאשר קורה ששני הכרומוזומים מאותו מוצא, אימהי או אבהי – גורמת לנזק, לעתים חמור מאוד. בשלב ראשון במהלך יצירת תאי המין "נמחקים" כל הסימנים, כולל ההטבעה הגנומית והמתילציה המאוחרת יותר ונעשה תכנות מחדש, עדיין לא ברור כיצד כיצד התא "זוכר" מה היה לפני המחיקה.
